:45:01
הנה, תחזירי לי 25. -עשרים וחמש.
:45:04
הנה, 22. -בסדר. לא, לא.
:45:06
-לא, רגע. -או, כן.
:45:11
ואז אנו גודלים,
:45:15
ולבבותינו נשברים לשניים.
:45:17
-כן! זה שלי! -רגע, לא!
:45:20
-מה? לא, זה שייך לי, לי.
-לא, זה שייך לו.
:45:25
ס-ו-ל-י
:45:39
בוא. -חכי.
:45:44
מה זה?
:45:50
מעניין מה זה אומר.
את לא חושבת כך?
:45:52
זה אומר שמישהו איבד את
חיית המחמד שלו, טיפש. קדימה.
:45:57
כן, אבל אולי זה צופן סודי למשהו.
:46:00
צופן סודי? על מה אתה מדבר?
:46:02
היי, מתרומם. אני אקח את זה.
-אני לא מתרומם!
:46:05
אל תדבר איתם! -איך הציצים
שלך מתקדמים, תינוקת גרבר?
:46:08
לכו מכאן!
-תתבגר, הארי דולן!
:46:13
"הפרש הבודד".
:46:25
קדימה, סילבר! -בובי-או,
איך היה בבית הספר?
:46:28
טוב. -בחיים לא תנחש.
:46:30
דון.. מר בידרמן,
הזמין אותי לסמינר,
:46:34
בסוף השבוע, בפרובידנס.
"נדל"ן בשנות ה-60".
:46:38
מר קושמן ומר דין הולכים גם,
אבל הודהמתי שהוא ביקש ממני.
:46:45
בובי.
:46:47
בובי, רציתי להיות סוכנת כבר זמן רב,
זאת הזדמנות גדולה בשבילי.
:46:51
נהדר, מתי זה?
:46:53
שישי אחר-הצהריים. זה רק לשתי לילות.
:46:55
אתה לא יכול להישאר בבית של החברה שלך.
-היא לא החברה שלי.
:46:59
לא משנה.
אתה לא יכול להישאר שם, מסיבות ברורות,